אנשים עם חרדה חברתית חוששים להיראות מוזרים או טיפשיים, חוששים שיראו עליהם את סימני החרדה.
מה שיוצר אצלם את מוקד המצוקה הוא החשש מביקורת של הסביבה.
אצל אנשים אלה במצבים חברתיים מתלוות תופעות גופניות לא נעימות, כמו דופק מואץ, הזעה, רעד, הסמקה וכדומה.
סימנים אלה אופייניים למצבי חרדה בכלל.
החרדה משפיעה במישור הקוגנטיבי (מחשבתי), ומאופיינת על ידי מחשבות שליליות כגון: "יידחו אותי, יילעגו לי, ייתעלמו ממני..."
וגם במישור ההתנהגותי בו נוצר "מעגל של הימנעות" ההולך ומתרחב, האדם מעדיף להימנע ממצבים חברתיים, להסתגר ולהיחשף לחברה כמה שפחות.
בימינו, קל למצוא מפלט בעולם הוירטואלי, בייחוד לילדים ולבני הנוער.
בעולם הוירטואלי אין צורך לייצר קשרים חברתיים, אין צורך לפגוש אנשים אחרים ולהתמודד עם סיטואציות חברתיות , אך כך הם נותרים בודדים וחווים ניתוק חברתי.
מהי חרדה חברתית ?
מצבים חברתיים יכולים להלחיץ כמעט כל אחד, מי מאתנו לא הרגיש פעם שכל הנוכחים בחדר נועצים בו מבטים בוחנים והוא עלול לעשות טעות מביכה?
עם זאת, עבור אנשים עם חרדה חברתית מצבים אלו מעוררים סבל גדול בהרבה מהממוצע.
? איך מטפלים בחרדה חברתית
CBT- המחקרים מוכיחים שהטיפול היעיל ביותר בחרדה חברתית הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי
גישה טיפולית זו עוזרת למטופל להגמיש את המחשבות שמעוררות אצלו את תחושת החרדה וההימנעות, הגישה עוזרת למטופל להיחשף בהדרגה למצבים חברתיים מעוררי החרדה ועל ידי כך להתחיל לחוש נוחות הולכת וגוברת במצבים חברתיים.
כיום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי -CBT מביא איתו את הגל השלישי ומשלב גם תכנית וכלים מעולם המיינדפולנס - mindfulness